למה עונשים לא עובדים?

סיימתי עכשיו להקשיב להרצאה של דר' ריק לבוי, שנקראת 'כשהאסימונים נגמרים'. הרצאה מרתקת, קולחת וקלילה, שבה הוא מדבר על בניית דימוי עצמי חיובי אצל ילדים עם לקויות למידה, למרות שהרוב המכריע של הדברים שהוא מסביר ומתאר נכונים לגבי כל הילדים.

אני ממליצה לכם לפנות שעה ולהקשיב לו, אבל בחרתי לשים את הפוקוס על דבר אחד שעליו הוא מדבר שמאוד חשוב בעיני להבין ולדעת והוא - למה עונשים לא עובדים.

ריק מסביר שהדבר היחיד שיכול להוביל לשינוי אמיתי בהתנהגות הוא משוב חיובי, דהיינו מילה טובה, הערכה, מחמאה, הכרה ביכולת. לעומת זאת, משוב שלילי, כלומר, עונש, או איום, לא ישנה את ההתנהגות. הוא אולי יפסיק אותה באותו הרגע, אבל הוא לא ישנה אותה ברמה בסיסית ועמוקה, לאורך זמן, ולכן היא תמשיך ותחזור על עצמה בהזדמנות הראשונה שבה העונש כבר לא יהווה איום (למשל, כשאתם לא רואים).

לדוגמא – אם ילד מרביץ לאח שלו ואנחנו נאיים עליו שאם הוא לא יפסיק הוא לא יוכל ללכת אתנו היום בערב לסבתא, יש סיכוי גדול שבאותו רגע הוא יפסיק להכות את אחיו.

אבל האם זה יחזיק לאורך זמן?

סיכוי גדול שלא . כי מה שעשינו זה פלסטר נקודתי, לא התייחסנו לצורך הרגשי שעומד מאחורי ההתנהגות של האח המכה ולא הענקנו לו שום מוטיבציה לעשות שינוי יותר עמוק בהתנהגות שלו.

אבל אם בהזדמנות אחרת אני שמה לב שהוא עוזר במשהו ממש קטן לאחיו, ואני קוראת לו אלי ואומרת לו "ראיתי שעזרת לו, זה היה ממש יפה" , נתתי לו מוטיבציה אמיתית לשפר את יחסיו עם אחיו, כי העברתי לו את המסר שאני רואה אותו, מעריכה את כוחותיו, מאמינה בו, אוהבת אותו.

זה אומר שהוא לא ירביץ לו יותר לעולם?

ממש לא. אבל אם אעשה זאת שוב ושוב ושוב, המסר יחלחל, המוטיבציה תגבר וההתנהגות תשתנה.

וזה עוד דבר שחשוב מאוד להבין – שינוי לוקח זמן. זה לא מעכשיו לעכשיו. זה תהליך והוא דורש סבלנות, התמדה ועקביות, אבל רק ככה יכולה להיות למידה איכותית, עמוקה ונכונה. שיטות של זבנג וגמרנו (מישהו אמר "שיטת חמש הדקות"?) אולי מניבות תוצאות מהירות, אבל בטווח הארוך הן מלמדות את הילדים משהו אחר לחלוטין ממה שקיווינו (מלמדות לפעול מתוך פחד מפני ענישה או מתוך יאוש) ולכן השינוי שלו קיווינו לא באמת יחזיק מים ובהזמנות הראשונה, כשהילד יחוש תסכול או קושי, הוא יחזור לסורו. למה? כי אין שם הבנה ולכן אין גם הפנמה. זה בדיוק כמו לנסוע באור אדום, כי אין שוטר בסביבה. אנחנו רוצים שהילדים שלנו יפנימו את הכללים ויפעלו לפיהם מתוך הבנה ובטחון ולא מתוך פחד או יאוש ולכן, למידה מתוך חיזוקים חיוביים היא הדרך הנכונה והאפקטיבית ביותר, ולא למידה מתוך ענישה או איום.

אני יודעת, זה לא תמיד קל בזמן אמת, אבל זה משהו שאפשר להתרגל אליו. כמו כל דבר – כשמתאמנים זה הופך לקל יותר ועם הזמן זה נהיה טבע שני. אולי לא במאה אחוז מהמקרים, אבל ברבים מהם. וזה חשוב ומשמעותי.

ואם עשיתי לכם תאבון לעוד, ממליצה לכם להקשיב להרצאה. להלן הקישור:

https://www.youtube.com/watch?v=U7F9fck0K8U